פוליסת ביטוח מנהלים

מה זה פוליסת ביטוח מנהלים?

ביטוח מנהלים הינו מוצר חיסכון פנסיוני אשר מהווה את אחד מאפיקי החיסכון הפנסיוניים האפשרים, הן בעבור עצמאיים והן בעבור שכירים, לצורך יצירת חיסכון ועתודות פנסיה, אשר ישמשו את החוסכים בגיל פרישה. מוצר חיסכון זה, בנוסף להיותו מוצר חיסכון לגיל פרישה, יכול שיישלב גם רכיבי ביטוח, כגון הגנה מפני אבדן כושר עבודה, וריסק (ביטוח חיים) למקרה פטירה.

איזה רכיבים נכללים בביטוח המנהלים?

פוליסת מנהלים כוללת שלושה רכיבים:
1. חיסכון לגיל פרישה –  אשר ניתן יהיה לממשו בדרך קיצבה או היוון קיצבה, או בדרך של הון (בגין ביטוחי מנהלים אשר נפתחו טרם שנת 2008, וכללו אופציה לביצוע משיכה הונית).

2. ביטוח למקרה של אבדן כושר עבודה – הגנה של  75% מהשכר המבוטח, אשר תשולם לחוסך במידה ויהיה במצב רפואי של אבדן יכולת השתכרות.

3. ריסק – ביטוח חיים, לסכום ביטוח חד פעמי, הקבוע בפוליסה, וישולם למוטבים, כחלק/או בנוסף (תלוי בתנאי הפוליסה), במקרה פטירתו של המבוטח.

מה גובה ההפקדות לביטוח מנהלים?

בהתאם לחוק פנסיה חובה שהוחל על שכירים, ההפקדה לפוליסת מנהלים תורכב משלושה רכיבים:

• תגמולי העובד יעמדו על מינימום של 6% ולא יותר מ7%, לבחירת העובד.
• תגמולי מעביד שיעמדו על מינימום של 6.5% ולא יותר מ – 7.5%, כאשר מתוכם לא יותר מ 2.5% אחוז יופקדו לרכישת אכ"ע עבור העובד, ולא פחות מ 5% מתגמולי המעביד ישלחו לחיסכון.
  חלקו של המעביד חייב שיכלול הפקדה לביטוח עבור העובד מפני אבדן כושר עבודה, הדרוש להבטחת 75% מהשכר המבוטח של העובד בפוליסה, ובתנאי שהעלות לא תעלה על 2.5%, והפקדת המעביד לא תעלה על 7.5% סה"כ.

• הפקדה לפיצויים שתעמוד על מינימום של 6% ולא יותר מ 8.33%.
  על פי חוק פנסיה חובה, מחוייב המעסיק לבצע הפקדה לפיצויים של מינימום 6%, אך יכול לבצע גם הפקדה מלאה של 8.33%, כך בעת עזיבת העובד, לא ידרש המעסיק להשלים לעובד חוב וותק פיצויים, ובכפוף לסעיף 14.

בעבור חוסכים עצמאיים, אשר הינם בעלי הכנסות מתחום פעילותם כעצמאיים, רשאים לבצע הפקדה של עד 16% מהכנסתם החודשית (בהתאם לתקרות המס המוכרות), ולהיות זכאים לניכויי מס וזיכויי מס, בהתאם להכנסתם ולתקרות המס המוכרות בהתאם לשנת המס הרלוונטית.

מה זה מקדם קצבה? וכיצד משפיע על הפנסיה?

החיסכון בפוליסת ביטוח מנהלים הינו חיסכון פנסיוני צובר. גובה הפנסיה/קיצבה נקבע בהתאם לשווי הנכסים שנצבר בפוליסה לאורך תקופת ההפקדות של החוסך בפוליסה, עד הגעתו של החוסך לגיל פרישה, והגשת בקשה לקבלת קיצבה.

עם הגעתו של הפורש לגיל פרישה, ומילויי המסמכים לקבלת קיצבה, ובהתאם למסלול הבטחת קיצבאות למוטבים שבחר (למקרה פטירתו של הפנסיונר), מחושבים מספר אפשרויות קיצבה, בהתאם למקדמי קיצבה שונים.

מקדם הקיצבה (אשר הינו המכנה במשוואה), הינו הפרמטר בו מחלקים את שווי הנכסים שנצבר בפוליסה (המונה במשוואה), לצורך חישוב הקיצבה, אשר תשולם לפנסיונר לכל ימיי חייו. לדוגמא, במידה וצבר מיליון ש"ח, ומקדם הקצבה הינו 200, תעמוד הפנסיה על סכום חודשי של 5,000 ש"ח לכל ימי חייו של המובטח.

מקדם הקיצבה ברמה הרעיונית, מגלם למעשה את מספר החודשים, בהם תשלם חברת הביטוח, פנסיה, קצבה חודשית לפנסיונר. היות וכך, הינה נקבעת על פי תוחלת חיים של הפורשים השונים בהתאם למגדרם (גברים ונשים), ומאושרת על ידי הרגולטור.

עד לשנת 2013, כל פוליסות המנהלים, על סוגיהם השונים לאורך השנים, הבטיחו מקדם פרישה מובטח. משמע, כבר בעת הקמת הפוליסה, וטרם נצברו בה נכסים, התחייבה חברת הביטוח, שכשיגיע המבוטח לגיל פרישה, היא תשלם לו לפי מקדם פרישה מובטח מראש (המייצג תוחלת חיים הידועה בעת עריכת הפוליסה). היות ותוחלת החיים הולכת ומתארכת לאורך השנים, מקדמי הפרישה בעבר היו נמוכים יותר.

ככלל, ככל שידחה אדם את בקשתו לקבלת קיצבה, מעבר לגיל הפרישה, מקדם הפרישה ילך ויקטן, היות ולכאורה, בהתאם לתוחלת חיים ידועה, תדרש חברת הביטוח לשלם לו קיצבה מספר נמוך יותר של חודשים. בהתאם על אותו שווי נכסים, קיצבתו תגדל.

גם להבטחת התשלומים למקרה פטירתו של הפנסיונר, קיימת השפעה על המקדם בו יעשה חישוב לצורך קבלת הקיצבה, ומשתנה בהתאם לבקשתו לגובה הבטחה/אי הבטחה, של מספר תשלומים אותו מבקש הפורש להבטיח.

משנת 2013, פוליסות ביטוחי המנהלים, כבר אינם מבטיחים מקדם פרישה מובטחה(אשר הובטח עם הקמת הפוליסה), וזה נקבע עם הגעתו של המבוטח לגיל פרישה, והגשת בקשה לקבלת קיצבה.

ביטוחי מנהלים לאורך השנים

לאורך השנים, הופקו פוליסות שונות, הגדרתית, של ביטוחי מנהלים, החל מפוליסות גמלא, מעורב, עדיף, הוניות, קיצבתיות וכו'. השוני בין הפוליסות בא לידי ביטויי במגוון רחב של פרמטרים כגון: סכום ביטוח לריסק לעומת סכום החיסכון, מסלולי השקעה (בעבר היו פוליסות מבטיחות תשואה), גובה ריבית תחשיבית, גביית דמי ניהול (פוליסות משתתפות ברווחים), מקדם קיצבה מובטח, מסלולי הבטחת קיצבאות למקרה פטירה וכו'…

על כן, יש לבחון בצורה דקדנית, כל פוליסת מנהלים, על מרכיביה, והגדרותיה, על מנת לעמוד את התאמתה לתיק הנכסים שברשותכם.

תשואות ומסלולי סיכון בפוליסות מנהלים

מבחינת עולם ההשקעות בפוליסות מנהלים היו 3 תקופות עיקריות:
1. פוליסות מבטיחות תשואה – פוליסות אשר מבטיחות תשואה קבועה וידוע מראש, לכל אורך תקופת הפוליסה.

2. פוליסות משתתפות ברווחים – בפוליסות אלו היה מסלול השקעות מובנה שנקרא קרן ט', קרן י', בהם בחרה חברת הביטוח את רמת הסיכון, וגבתה דמי ניהול של 0.6% מהצבירה ועוד 15% מהרווחים. לאחרונה אפשר הרגולטור גם בפוליסות אלו למשקיעים לבחור מסלולי השקעה כרצונם.

3. פוליסות ללא הבטחת תשואה – לבחירת מסלולי ההשקעה (מאג"ח ועד מניות) בהתאם לבחירתנו של המשקיע.

ככל מוצר פיננסי ופנסיוני, לבחירת מסלול הסיכון יש השלכה מהותית על  חיסכון, וצבירת הנכסים בקופה לאורך שנים. על כן, נכון יהיה להסתכל גם על פוליסת המנהלים כחלק מסך תיק הנכסים של המשקיע, ולוודא כי כל השקעותיו, "מדברות יחד".

פוליסות מנהלים ב GROWTH FACTOR

כפי שמתבהר, פוליסת מנהלים הינה מוצר פנסיוני מורכב, אשר מגלם בתוכו מספר רב של פרמטרים, אותם יש לבחון, בעת ניתוח המוצר. היות ומספר הפרמטרים אותם יש להביא בחשבון, בעת בחינת פוליסות מנהלים הינו רב, נכון יהיה להיעזר באיש מקצוע אשר מכיר את החקיקה, ואת השינויים שחלו בפוליסות המנהלים לאורך השנים, לעומת המוצרים הפנסיוניים הזמינים נכון להיום, על מנת לבחון את כדאיות ההשקעה שלכם, במי מבין המוצרים.

בין אם מדובר בפוליסת מנהלים וותיקה, או בפוליסת ביטוח מנהלים חדשה, לנו, ב – GROWTH FACTOR, יש את הידע המומחיות והניסיון לבחון  את כל הפרמטרים הרלוונטיים, הן ברמת הפוליסה (מיקרו) והן ברמת סך תיק הנכסים(מקרו), על מנת לוודא כי הכול מותאם לרצונתיכם, צרכיכם ויעדכים, וכי הנכם עושים שימוש נכון ואופטימאלי, בהסדר הפנסיוני אשר ברשותכם.

בין אם אתם עצמאיים או שכירים, מנהלים או עובדים, לנו הפתרונים.  החל מבחינת הסטאטוס הנוכחי, וכלה בהכנת תכנית אסטרטגית וטקטית, אשר תביא אתכם לגיל פרישה באופן אופטימאלי, כי GROWTH FACTOR הוא גורם צמיחה!